בין השמשות (יהדות)

בין השמשות

בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום (דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד. מחמת הספק במעמדו של בין השמשות, זמן בין השמשות נידון לחומרא גם כיום וגם כלילה (בעיקר בדברים דאורייתא).

מועדו המדויק של זמן בין השמשות נתון במחלוקת הלכתית, אולם כיום מקובל בארץ ישראל שבין השמשות מתחיל בשקיעת החמה ומסתיים כעבור כ-13,5 דקות בצאת הכוכבים שבו תחילת הלילה (זמן זה מתקצר בסתיו ובאביב ומתארך בקיץ ובחורף). בחוץ לארץ ישנם מקומות בהם נוהגים באופן אחר (ראו בהמשך).

אטימולוגיה

המהר"ל מסביר ש"שמש" היא מילה נרדפת ל"יום". 'בין השמשות' פירושו 'בין היממות'. הגר"א, לעומתו, מסביר שהכוונה היא לשמש ממש, ו"בין השמשות" פירושו בין העלמות השמש מהעין להעלמות אור השמש מהרקיע.

דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות

ערך מורחב – עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות

נאמר במשנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ו' כי עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ, ופי הבאר, ופי האתון, הכתב, והמכתב, והלוחות, הקשת, והמן, המטה, והשמיר.

מקור תלמודי

בתלמוד מסכת שבת מובאת ברייתא ובה ההגדרה היסודית של בין השמשות כזמן מסופק, ומחלוקת התנאים משולשת לגבי אורכו וזמנו:

תנו רבנן: בין השמשות ספק מן היום ומן הלילה, ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה - מטילין אותו לחומר שני ימים.
ואיזהו בין השמשות? משתשקע החמה, כל זמן שפני מזרח מאדימין. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון - בין השמשות; הכסיף העליון והשוה לתחתון - זהו לילה, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר: כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל (כחצי קילומטר). רבי יוסי אומר: בין השמשות כהרף עין, זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו.

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ד, עמוד ב'

בהמשך הסוגיא בתלמוד מוערך שיעור בין השמשות לרבי יהודה כדי שיעור הילוך של בין 2/3 ל־3/4 מיל (בספרות ההלכתית, מתייחסים לשיטת רבי יהודה כשיעור זמן של 3/4 מיל). היות שישנם שלוש שיטות בתרגום שיעור הילוך מיל לדקות קבועות (18 דקות, 22.5 או 24), נמצא ששיעור 3/4 מיל, אורך בין השמשות לפי רבי יהודה, הוא (בהתאמה) 13.5 דקות, 16.8 או 18.

שיטת רבי יוסי היא שזמן בין השמשות קצר מאוד, אך לא מפורש בברייתא מתי זמנה (ביחס לשקיעת החמה). על פי רוב הראשונים (בהתבסס על הגמרא בהמשך הסוגיא), זמן בין השמשות של רבי יוסי הוא לאחר זמן בין השמשות של רבי יהודה. לפי הדעות שזמן בין השמשות של רבי יוסי הוא לאחר זמנו של רבי יהודה, כתב הרא"ש שהוא אחריו בשיעור הליכות ארבעים ותשע אמה (כ־2 דקות). אך יש אומרים שזמן בין השמשות של רבי יוסי הוא בתוך זמן בין השמשות של רבי יהודה, כלומר כשתי הדקות האחרונות לפני צאת הכוכבים של ר' יהודה.

בהמשך הסוגיה מובאת ברייתא נוספת על קביעת זמן בין השמשות לפי מראה הכוכבים בשמים:

כוכב אחד - יום, שנים - בין השמשות, שלשה - לילה. אמר רבי יוסי: לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה, אלא בינונים

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ה, עמוד ב'

התלמוד במסכת שבת פוסק להלכה כשיטת רבי יהודה וכרבי יוסי לחומרא, כלומר כל זמן שאינו נחשב ליום או ללילה ודאי על פי שתי השיטות, נחשב לבין השמשות המסופק.

שיטות נוספות

בתלמוד ירושלמי למסכת ברכות מובאות דעות נוספות לגבי קביעת זמן בין השמשות:

• "רבי אומר: הלבנה בתקופתה (בזמן ירח מלא), התחיל גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות - זהו בין השמשות." (ירושלמי ,ברכות, פרק א, דף ב, עמוד ב)
• "רבי חנינא: סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות" (ירושלמי, ברכות, פרק א, דף ג, עמוד א) .
• "איזהו בין השמשות, אמר רבי תנחומא: לטיפה של דם שהיא נתונה על גבי חדה של סייף, נחלקה הטיפה לכאן ולכאן - זהו בין השמשות." (ירושלמי שם) - משך הזמן שבין השמשות הוא כמו משך הזמן שייקח לטיפה של דם (הצמיגה יותר מטיפת מים) שתהיה מונחת על חד של חרב סייף (חרב דקה) עד שתפול.

במסכת פסחים בתלמוד הבבלי, במהלך סוגיה קצרה העוסקת בשטח כדור הארץ, מובאת ברייתא על פיה שיעור בין השמשות לרבי יהודה הוא כדי הילוך 4 מילים:

רבי יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום, תדע, כמה מהלך אדם בינוני ביום - עשר פרסאות, ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין...

— תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד א'

התלמוד מתעלם מהסתירה לכאורה בין שיטת רבי יהודה במסכת שבת (שם מוערך שיעור בין השמשות בזמן הילוך 3/4 מיל) לשיטתו במסכת פסחים (שם מוערך שיעור זה בזמן הילוך 4 מיל).

שיטות הראשונים

הסתירה לכאורה בין שיטת רבי יהודה המובאת במסכת שבת ובמסכת פסחים, הובילה לדעות שונות בקרב הראשונים בסוגיית המועד המדויק של בין השמשות.

על פי שיטת מהר"ם אלשקר בשם הגאונים, וכן פשטות דברי הרי"ף והרמב"ם, שיטתו של רבי יהודה לגבי בין השמשות מובאת במסכת שבת. הסוגיה בפסחים אינה עוסקת כלל בעניין 'בין השמשות', אלא אך ורק בעניינים אסטרונומיים, וכך ביארו הגר"א ובעל התניא את שיטת רבי יהודה. לשיטתם בסוגיה בפסחים מדובר על 'צאת כל הכוכבים' ולא על 'צאת הכוכבים' המסמן את תחילת הלילה, עליו מדובר במסכת שבת. על פי שיטה זו בין השמשות מתחיל מיד עם שקיעת החמה, נמשך כדי שיעור הילוך 3/4 מיל (או עד שיראו 3 כוכבים בינוניים), ומסתיים עם צאת הכוכבים הראשון שהוא תחילת הלילה. לאחר עוד 3 ורבע מיל חל צאת הכוכבים השני, ומשקיעת החמה עד צאת הכוכבים השני(צאת כל הכוכבים) יש משך זמן של מהלך 4 מיל.

לעומתם, רבנו תם, הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ש והר"ן, מתייחסים לשיטת רבי יהודה המובאת במסכת פסחים כשיטתו לגבי בין השמשות, ולשיטתו במסכת פסחים כאל הסבר עניין אסטרונומי. על פי שיטה זו ישנן שתי נקודות זמן הנקראות 'שקיעת החמה'. שקיעת החמה הראשונה היא עם העלמות גלגל השמש מעבר לרקיע, והיום נמשך גם לאחריה שיעור זמן של הילוך 3 ורבע מיל. זמן בין השמשות מתחיל בשקיעת החמה השנייה שחלה בסוף זמן זה של הילוך 3 ורבע מיל ומסתיים כעבור שיעור זמן של הילוך 3/4 מיל, ובסך הכל ישנו שיעור הילוך 4 מילים בין שקיעת החמה הראשונה ועד צאת הכוכבים, שממנו מתחיל הלילה. על פי שיטה זו הברייתא במסכת שבת המדברת על שיעור זמן של 3/4 מיל בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים מתייחסת לשקיעת החמה השנייה שחלה הרבה אחרי העלמות גלגל השמש מעבר לרקיע, שהוא הזמן שבו עדיין ניכרת אדמומית השמש בשמים אף לאחר היעלמותה מעבר לאופק(השמים נשארים מוארים ואדומים גם לאחר שהשמש נעלמת מהרקיע).

על פי שיטת רבי אליעזר ממיץ בספרו "יראים", זמן בין השמשות קודם לשקיעת החמה. גם על פי שיטה זו ישנם שני מושגי זמן הנקראים 'שקיעת החמה', כאשר הראשונה שביניהם היא עוד כאשר השמש נראית בשמים, והשנייה היא בשעת העלמות גלגל השמש מעבר לרקיע.

נפקא מינה

ההשלכות ממחלוקת הראשונים בקביעת זמן בין השמשות משמעותיות, שכן הן נוגעות לדברים שתוקפם מדאורייתא, כדוגמת זמני כניסת ויציאת השבת, קביעת מועד ברית המילה וזמן קריאת שמע של ערבית. כך לדוגמה, על פי שיטת רבינו תם, ערב שבת נמשך זמן רב גם לאחר שקיעת החמה (הראשונה, כלומר היעלמות השמש מהרקיע) ועשיית מלאכה מותרת בזמן זה כיוון ששבת טרם נכנסה, בעוד שלפי שיטת היראים השבת מתחילה מיד בשקיעה, ולפי הגאונים שבת מתחילה משך זמן של הילוך 3/4 מיל אחרי השקיעה, וזמן זה שלרבינו תם הוא עודנו יום שישי לשיטות הנ"ל הוא חלק מיום השבת, ועשיית מלאכה בו אסורה מהתורה. במוצאי שבת, הזמן בו מותרת עשיית מלאכה על פי שיטת היראים והגאונים, בשקיעה לפי היראים ומשך זמן הליכה של 3/4 מיל לאחר השקיעה לגאונים, הוא עדיין חלק מיום השבת על פי שיטת רבינו תם.

הלכה למעשה

בשולחן ערוך נפסק כשיטת רבנו תם, שהיום ממשיך גם לאחר שקיעת החמה ורק 3 ורבע מיל אחרי השקיעה [58.5-78 דקות, תלוי לפי השיטות] מתחיל זמן בין השמשות. אך לעומתו הגר"א פסק כשיטת הגאונים. רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא פסק בשולחן ערוך שלו כשיטת ר"ת. אמנם בסידורו חזר בו בעל התניא, ופסק כשיטת הגאונים.

אמנם, דעת רוב הפוסקים שגם לפי הגאונים אין להקל להחשיב תחילת הלילה 14-18 דקות דקות אחר השקיעה כיון שאין נראים אז 3 כוכבים בינונים כמבואר בגמרא, ולכן יש להמתין יותר זמן ,בין 24 ל32 דקות בארץ ישראל, כשהשמש נמצאת 6-7 מעלות מתחת לאופק (במדינות אירופה הזמן מתארך הרבה יותר ומגיע לכ50-70 דקות או יותר) כן דעת הבן איש חי, הכף החיים, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב אלישיב, ה"אור לציון", הרב זילבר ועוד.

זמן צאת השבת הנהוג בארץ ישראל לפי הגאונים, כשהשמש נמצאת 8.5 מעלות תחת האופק, נע בין 35 ל43 דקות אחר השקיעה. במדינות צפוניות הזמן מתארך הרבה יותר.

דעת החזון איש שזמן צאת הכוכבים בארץ ישראל לפי הגאונים הוא 40-45 דקות אחרי שקיעת החמה.

כיום בארץ ישראל מקובל להלכה לפסוק כשיטת הגאונים לעניין זמן בין השמשות, אך יש המחמירים גם כשיטת רבינו תם, ועל כן שומרים את השבת מתחילת זמן בין השמשות על פי שיטת הגאונים ועד סוף זמן בין השמשות על פי שיטת רבינו תם. עם זאת, בחו"ל היו מקומות בהם נהגו כשיטת רבינו תם אף לקולא, גם לגבי כניסת שבת.

על פי המקובל ברוב לוחות הזמנים זמן צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם הוא 72 דקות לאחר השקיעה. חישוב זמן זה מתבסס על השיטה שהילוך מיל הוא 18 דקות, ועל כן הילוך 4 מילים הוא 72 דקות. בחוג בריסק נוהגים שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד 90 דקות (5 מילים של 18 דקות) או יותר.

דיני בין השמשות

בין השמשות

מכיוון שבין השמשות הוא זמן המסופק אם הוא מן היום או מן הלילה, תקף לגביו הכלל ההלכתי "ספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא". ועל כן בדינים שתוקפם דאורייתא מתייחסים לבין השמשות לחומרא, גם כחלק מהיום הקודם וגם כחלק מהלילה הבא, ובמקרים מסוימים אף כזמן שחלקו מהיום וגם מהלילה.

תוצאה ישירה מספק זה של בין השמשות גורם לכך שחלים בו דיני שבת לחומרא, וכך גם ביום כיפור לעניין זמן הצום, צום יום כיפור מתחיל מתחילת בין השמשות של ערב יום כיפור ומסתיים רק בסוף בין השמשות במוצאי יום כיפור. זו סיבה אחת לכך שאורכם של השבת והמועדים הוא כ־25 שעות (הסיבה השנייה היא דין תוספת שבת החל גם על יו"ט ויום כיפור).

לגבי ברית מילה, תינוק שנולד בבין השמשות שבין שני ימים נחשב כנולד ביום שלאחר בין השמשות ונימול שבעה ימים לאחריו. אם הוא נולד בבין השמשות בין שישי לשבת, הוא אינו נימול בשבת הבאה, שמא בין השמשות הוא חלק מהיום ולא מהלילה, ואם כך ייתכן שהוא נולד ביום שישי וכל כן מילתו אינה דוחה שבת (מילה דוחה שבת ויום טוב רק כשחלה בזמנה, ולא כשחלה שלא בזמנה). במקרים מסוימים יחשב בין השמשות גם כיום וגם כלילה, לדוגמה זב שראה ראיית זוב בבין השמשות, ראיה זו נחשבת לחומרא כראיה שחלקה ביום וחלקה בלילה.

בהלכות שבת, זמן בין השמשות (בתחילת השבת ובסופה) הוא זמן בו אסורה עשיית מלאכות שתוקף איסורם מהתורה כמו בעיקר השבת, אך במקרים שונים מלאכות שתוקף איסורם מדרבנן מותרות, לדוגמה מלאכות דרבנן שנאסרו משום שבות יהיו מותרות בזמן בין השמשות, אך רק בזמן שיש צורך רב בדבר או שמדובר בדבר מצווה. כן מותרת אמירה לגוי לעשות מלאכה בבין השמשות במקום צורך רב או הפסד מרובה.

אדם העושה מלאכה בבין השמשות של ערב שבת או מוצאי שבת בשוגג חייב באשם תלוי, לפי שיטת רש"י. על פי שיטת התוספות, רק אדם העושה מלאכה בבין השמשות של מוצאי שבת חייב באשם תלוי, בעוד אדם העושה מלאכה בבין השמשות של ערב שבת פטור מאשם תלוי. השוני מנומק בכך שבערב שבת טרם הוחזקה השבת, ובמוצאי שבת כבר הוחזקה השבת.

ראו גם

• עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות
• לעניין חישוב הזמנים וסדרם - תוספת שבת

קישורים חיצוניים

• משה יהודה בלוי (עורך), "בין השמשות (יהדות)", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שס"ד, באתר היברובוקס
• הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, בין השמשות, התרפ"ט, באתר היברובוקס
• הרב יעקב חנניה וינגרטן, בין השמשות - מאמרים ומכתבים, התשע"ח, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.